יום שלישי, 2 ביוני 2009

סודות מארון הבגדים מאת תאיר

יש משהו כל כך מספק וממלא ב"לשפץ" בגד מארונה של סבתא
אני חושבת שכל בחורה שאוהבת להרגיש בגדים תמצא עונג צרוף בתהליך שכזה
דמייני לעצמך....
לקחת חלוק פרחוני במידה 48 שחילקו להן אז, ביום חלוקת הבגדים החגיגי בקיבוץ לפני מיליון שנה
לקצץ אותו ב7 מידות,להחליף לו כפתורים, לעדכן את הכתפיות, להוריד מהאורך, להצר במותן
והיד עוד נטויה.
אין סוף ליצירתיות שהבדים הישנים הללו טומנים בחובם. אפשר לעוף מאוד רחוק עם הבגד ולראות אותו הופך לנגד עינייך,לפריט שאי אפשר כבר לחכות לצאת אתו לרחובות העיר.
ולא סתם בגד שאין באף חנות.יש בו ערך מוסף עמוק מאין כמוהו.זהו פריט שהיה פעם של אישה אחרת. שעלתה מאירופה הקרה והמנוכרת בגיל שהוא הגיל שלי היום וכל חלומה היה יבוש ביצות והפרחת השממה...
אישה שהיום היא בת 92 (לחיים ארוכים אמן ) ולא מבינה כלל וכלל מה אני מוצאת כל כך נהדר בכל השמעטס שיש לה בבוידעם.
הודות לפולניות ולמדיניות הצנע, דבר לא נזרק במהלך השנים וכך הרווחתי אני,את הזכות
לנבור בארון אפוף הנפתלין של הסבתא החלוצה שלי
שהדבר האחרון שעניין אותה כל חייה הוא מה היא לובשת...

תגובה 1:

  1. אהבתי את הפוסט הזה!
    אני אמנם לא משפצת בגדים, אלא אם כבר תכשיטים, אבל בהחלט יכולה להזדהות; לחשוף החוצה את היופי של תכשיט חבוט שעבר לא מעט ...אין תענוג יותר גדול מזה.

    השבמחק

 

Made by Lena